גלויה נפאלית מוריקה של מרגוע ושלווה

בביקור האחרון שלי בנפאל היו לי כמה ימים פנויים לטיול קצר בתפר שבין ראש השנה ליום הכיפורים. הדרישות היו פשוטות – מסלול שיהיה יפה, שקט ועם נוף להרי ההימאליה. לאחר התלבטויות לא מעטות בחרנו במסלול האוסטרליאן קמפ, שעל הנייר היה אמור להיות מסלול נחמד וקליל בן 3 ימים אך בפועל התגלה לא כמסלול נחמד אלא כמסלול מלא קסם שנראה פשוט כמו גלויית נוף מושלמת (אם בימינו עדיין זוכרים מה זו גלוייה….).

המסלול של האוסטרליאן קמפ צופה אל האנפורנה כך שהעיירה פוקרה מהווה את נקודת היציאה אל המסלול – נסיעה קצרה באוטובוס או במונית אל הכפר KANDE ממנו מתחיל המסלול.

היום הראשון של המסלול כולל עלייה מתונה במעלה הדרך אל האוסטרליאן קמפ – הכפר KANDE שוכן בגובה 1770 מ' מעל פי הים, האוסטרליאן קמפ שוכן בגובה 1995 מ' בלבד – כבר כך ניתן להבין כי מדובר בעלייה שאינה מצריכה כושר גופני יוצא דופן או הסתגלות לגבהים (כיוון שמדובר בגובה נמוך יחסית).

התחלנו את הדרך  בעלייה במעלה ההר במדרגות אבן בתוך סבך ירוק, מדי פעם הגיחו מולנו מקומיים בדרכם מטה אל KANDE , חלקם פורטרים (סבלים) הסוחבים את משאם באמצעות סרט הקשור למצחם.  כבר אחרי שעת טיפוס נפרס לפנינו עמק ירוק ויפהפה מנוקד בבתי כפר קטנים. הדרך רק הפכה ליפה יותר ויותר, חלפנו על פני בתים בודדים עם ילדים המשחקים על נדנדת במבוק מאולתר, תרנגולים ועזים ששוטטו באין מפריע, ומים זכים שזרמו בצדי הדרך. גם הנוף הפך למרשים עוד יותר כאשר שטיח של עננים כיסה את העמק וממנו בצבצו הפסגות הנמוכות של ההרים המקיפים את העמק. אל הקמפ הגענו לאחר 5 שעות הליכה לערך, בחרנו להתמקם באחד הגסטהאוסים ויצאנו לתור את האזור. סיפרו לנו על נקודה שבה קיימת שקיעה מרהיבה במיוחד וכמובן שטיפסנו אליה ולא התחרטנו לרגע! קשה לתאר במילים כמה יפה השקיעה כשהשמש היורדת לאיתה נוגעת בשטיח העננים הפרוש בין ההרים. באותו הזמן מציפה את הגוף תחושה עילאית של שלווה וחיבור אל יופי הבריאה.

הדבר היותר יפה? שלכל שקיעה יש גם זריחה….ואם התמזל מזלכם לבוקר בהיר ונטול עננים יש מצב סביר שלא תזהו את המקום שבו הלכתם לישון….חומה לבנה אדירה של האנפורנה מופיעה במלוא הדרה מעבר להרים הירוקים, פסגת זנב הדג של המאצ'פוצ'ארה (6993 מ') דוקרת את הרקיע והמחזה נפלא מאין כמוהו.

הדרך היום השני קלילה אך יפהפייה במיוחד – הצעידה מתחילה בשבילים באזור מיוער וסבוך ולפתע, ממש כך פתאום, יוצאים למישור ירוק בוהק עם נוף מדהים לעמק. לאחר זמן קצר חזרנו להליכה בתוך הסבך אך הפעם בליווי פרות בריאות ומלאות נחת…זה היה גם הסימן שאנו מתקרבים לכפר הבא. ואכן אחרי עוד פרק של הליכה לא ארוכה נפרשו בפנינו טרסות אורז בוהקות ובתי אבן מסורתיים ועוברי אורח ידידותיים אשר קיבלו את פנינו בברכת נמסטה חמה. השעה הייתה שעת צוהריים מוקדמת והתמקמנו לנו באחד הגסטהאוסים בכפר ובילינו לנו ערב נחמד על בירה גורקה מקומית בחברת תרמילאים ממדינות שונות בעולם.

גם בוקרו של היום השלישי היה נפלא מאין כמותו, צעדנו בין כפרים קטנים, נופים מוריקים לכל עבר, חקלאיות וחקלאים עמלו בשדות – פסטורליה במיטבה! זה היום בו מספר האנשים בדרך הלך וגדל ואחרי שעות ספורות השביל הפך לכביש עפר וכביש העפר הפך לכביש סלול עת הגענו אל נקודת היציאה שלנו MILAN CHOWK  ממנה לקחנו מונית אל אגם בנגאס המופלא…אבל זה כבר סיפור לפוסט אחר….